ארכיון תגית: מיכל ויטל

לשבת על איור

מדי פעם אני מוציאה אל הפועל מדגם קטן ומייצג של המחשבות שמתרוצצות לי בראש. כמו למשל להפגיש את קהילת המעצבים המקומית עם השכונה או להוציא טיול עיצוב להולנד. בניגוד למה שחושבים לא מלווה את העניין איזו התרגשות גדולה אלא יותר תחושה של צו השעה, זו מלווה בייסורים קשים ובאלפי התנגדויות פנימיות (זה מלא עבודה, למה אני צריכה את זה על הראש? ואם […]

TwitterPinterestFacebook

סוף אופטימי

25 שנים סבתא שלי הכינה אותי ליום מותה. לפעמים אלו היו סתם משפטי ״כשאני אמות״ ולפעמים סוג של צוואות שבע״פ. תכשיטים, פרטי ריהוט וכלי מטבח שרצתה לוודא שיעברו אלי (שאני מעוניינת בהם) אבל בעיקר רצתה לוודא שלא יזרקו לרחוב. בצדק – ביתה הכיל פרטי ריהוט שנעשו בהזמנה אישית אצל טובי בעלי המלאכה של תל-אביב של שנות […]

TwitterPinterestFacebook