חולצה ואג׳נדה

בעידן החדש, בו הקפטילזים פשט את הרגל לטובת הניאוליברליזם ואוכלוסית העולם גדלה בקצב מסחרר הפערים החברתיים מעמיקים והצורך במתן שויון הזדמנויות לתת-קבוצות בחברה עולה מיום ליום. אלו מייצרים מציאות בה כמעט לכל מותג יש קשר לאג׳נדה כזו או אחרת (כי ביננו עם עמותות לא הולכים למכולת).

מותג עם אג׳נדה – Comme il faut – מתוך הקמפיין האחרון שלהן She was asking for it. צילום: יח״צ

קמפיין שנוצר להעלאת המודעות לפגיעה והטרדה מינית של נשים המשויכת ל"קלישאה הנפוצה שאומרת כי לבגדים יש יכולת להזמין אונס"

בקצה הקשת ניתן למצוא את אלו שקודם יצרו מותג מצליח ואח״כ החליטו לתרום את ההון שצברו ממנו לטובת החברה כמו למשל ביל גייטס-מייקרוסופט, שתרם את רוב הונו 68 מיליארד דרך קרן שהקים עם אישתו מילינדה לטובת נושאים רבים ביניהם מיגור הרעב והקמת בתי ספר באפריקה, או ליאונדו דיקפריו, מותג פרסונלי שהקים קרן להתמודדות עם מגוון נושאים סביבתיים כמו שימור חיות נכחדות והגבלת דייג, ובקצה השני א.נשים שהרצון שלהם לעשות שינוי חברתי וליצור עולם טוב הוא היה הסיבה הראשונית ליצירת המותג כמו 31bits, שבוראות עצמאות כלכלית חדשה עבור הנשים באוגנדה דרך מכירת תכשיטים שעשויים בעבודת יד.

בין שני הקצוות הללו ניתן למצוא עוד הרבה מותגים מסחריים שמשתמשים בתחום עיסוקם כדי לשנות משהו בעולם ביניהם: Cheerios בקמפיין להשבת הדבורים הנכחדות, Ben & Jerry's שמעלים מודעות בנושא ההתחממות הגלובלית, Tom Shoes שתורמים נעליים ומים נקיים במדינות עולם שלישי, ומותג המשקפיים Revo בשיתוף בונו מ-u2, שמתחייבים לשיפור ראיה ומניעת עיוורון ליותר מ-5 מליון אנשים עד 2020. ההשקעה בקמפיינים להעלאת המודעות של נושאים חברתיים וסביבתיים לא תמיד משרתת את הצרכים השיווקיים כמו שחושבים וכנראה שלרוב גם לא את שורת הרווח של החברה.

בתוך הקשת הזו נמצאת גם חברת האופנה הישראלית Comme il faut שבמשך השנים חרתה על דיגלה אג׳נדה פמיניסטית. החברה הוקמה ב-1987 עלי ידי סיביל גולדפיינר וקרול גודין. במהלך השנים הן שמו לב לתופעה בה לקוחות רבות שלהן חוות דימוי גוף שלילי וממעטות להסתכל במראה. (כתוצאה מהדיכוי הפטריאכלי של החברה המודרנית), ולכן החל משנת 2000 הן מקדמות נושאים פמינסטיים באופן מוצהר בכל אחת מהקולקציות והקמפיינים שלהן.

הנושא של שילוב סיפור-אג׳נדה מאחורי מוצרים מרתק אותי כבר מספר שנים (אפשר להגיד שזו אחת הסיבות המרכזיות לפתיחת בלוג זה) ולרגל שיתוף פעולה של אפסייקליש עם Comme il faut (שנאמר: גילוי נאות או תיכף אני מגיעה גם לזה) שאלתי אותן מספר שאלות, ומור הדר גל-און, מנהלת השיווק של החברה השיבה עליהן.

מתוך קמפיין ״נשים חוצות גבולות״ 2004, שצולם ליד גדר ההפרדה ועורר תגובות רבות בארץ ובעולם. צילום: מירי דוידוביץ

תיעוד הקמפיין, תמונה מתוך הבלוג של הצמלת מירי דוידוביץ. ברקע אפשר לראות התגודדות של צלמים מהארץ ומהעולם שהגיעו ללוקיישן

מהן האג׳נדות שאתן נוהגות לקדם? ומה מנחה אתכן בבחירה שלהם? 

אנחנו בראש ובראשונה מאמינות בנשים ומה שמנחה אותנו – האמונה בקידום נשים בחברה הישראלית. שיפור מצבן הכלכלי של הנשים באמצעות פיתוח וטיפוח תודעה פמיניסטית. העמקת מודעות הנשים לזכויותיהן ולמעמדן כפרטים וכציבור, כך אנו מאמינות, תוביל בעקיפין לחיזוק כוחן הכלכלי.

למה לדעתכן הקשר בין אג׳נדה ומותג מסחרי (מצליח) מייצר אנטיגוניזם (נתפס לעיתים כציני) אצל נשים שרוצות או לא רוצות לקנות אצלכן?

אנחנו משקיעות מחשבה רבה בתקשורת השיווקית ובמערכת הקשרים ההדדית עם הלקוחות שלנו. כל כרטיס ברכה שנשלח לקראת יום-הולדת, כל מכתב, קטלוג או מודעה, נעשים בהקפדה גדולה ועם הרבה מחשבה וכבוד. זוהי מערכת יחסים המבוססת על הקשבה, תשומת לב ורצון אמיתי לממש את החזון. נשים ממועדון הלקוחות שלנו שמלוות אותנו שנים הפכו לחברות של מנהלות החנויות אותן הן פוקדות ומחכות בשקיקה לכל קולקציה חדשה – עם ובלי האג'נדה שעומדת מאחוריה פשוט כי הן אוהבות את הגישה ואת הבגדים. האג'נדה שלנו היא לא אג'נדה "נעימה" או "סקסית", היא אמיתית וכואבת ולא תמיד נעים ללקוח פוטנציאלי לחבר אותה למותג בגדים, לחווית קנייה ולשופינג משחרר ואולי כאן יש אי הלימה לפעמים. 

מתוך קמפיין ״נשות הכותל״, 2013. צילום:אנה ים

נשות הכותל נאבקות למען תפילת נשים משותפת ברחבת הכותל

מתוך צילומי קולקצית ״נשות הכותל״.בהשראת סממנים מהלבוש היהודי

אני נתקלת לא פעם בנשים שחושבות שאם זה חברתי זה צריך להיות גם במחיר חברתי-נגיש (אולי לא זול אבל בהכרח לא יקר). מה דעתכן על תפיסה זו? 

אנחנו מייצרות ומשווקות פריטים עשויים מחומרים איכותיים, בדים עמידים ועיצובים מושקעים וחכמים. אנחנו מאמינות שפריט איכותי, ילווה אותך לאורך שנים וישמש אותך ללא הבלאי שכולנו מכירות מרשתות אופנה מהירות וזולות. כמובן שזה לא מתאים לכל אחת, הבחירה היא בידי הלקוחה בסופו של יום ואנחנו מכבדות אותה. 

למה לדעתכן (למרות הקושי) חשוב שמותג מסחרי יקדם אג׳נדות חברתיות?

בעינינו זה בלתי נמנע לקחת אחריות. בלב התפיסה שלנו כחברה עומדת הקשבה לסביבה, גמישות והתאמה, יצירת השראה, קשר בין עיצוב, אמנות, מוזיקה תוך קיום קשר עם ולמען הקהילה. 

מהם הקמפיינים בעלי העניין הרב ביותר שנעשו במהלך השנים?

  1. הקמפיין האחרון שלנו, קיץ 2017, She was asking for it שעסק בניתוק בין בגדים להטרדה מינית ואונס יצר המון באז ושיח ברשתות החברתיות ובתקשורת סביב הנושא. 
  2. בהקשר של ביטול מתווה הכותל שהיה בכותרות בחודש האחרון, עשינו ב-2013 קולקציה בהשראת נשות הכותל.
  3. קמפיין ״נשים חוצות גבולות״ שצולם על רקע גדר ההפרדה ב-2004.

גישה מולטידיספלנרית. במרכז השטיח שולחן אומנותי בעיצובו של אלי צ׳יזיק ומאחוריו ספה ממוחדשת בעיצוב אמיר רווה – נגריא

לפני מספר חודשים לקחתי על עצמי משימה (יומרנית יש לאמר בדיעבד) להדק את הקשרים בין קבוצת מעצבי מוצר לבין אדריכלים, וכחלק ממסע זה נוצר שיתוף פעולה עם Comme il faut. חנות הקונספט שלהן בנמל מטשטשת את הגבולות בין עיצוב, אופנה ואמנות וגישה מולטידיספלנרית זו מחזקת את חווית הקניה של הלקוחות ומתאימה בדיוק מושלם לתצוגה ומכירה של פריטי עיצוב בעלי אג׳נדה סביבתית, שמיוצרים בארץ ושעושים שימוש בחומרי גלם זמינים.

מבחר פריטים מ- Upcyclish Collection מימין לשמאל ומלמעלה למטה: ג׳קומטי-טל טנא צ׳צ׳קס, מתלה קיר, Shoe Trophies-Studioknob, שולחן דאדא-אלי צ׳יזיק, מנורת שקיעה מדברית- סטודיו Suit-Case, צילום מודפס על לבנת בטון-Junktion, שידת Pulpfiction – נגריא

כך נולדה קולקצית אפסייקליש (Upcyclish Collection) שניתנת לרכישה בחנות הדגל של Comme il faut בנמל תל אביבספסלים ושולחנות של אלי צ׳יזיק, עבודות אמנות של טל טנא צ׳צקס, סטולים של מאור אהרון, רהיטים אמנותיים של נגריא, מדפי סקייטבורד וכיסאות אופניים של Junktion, מתלי קיר ושעונים של StudioKnob וגופי תאורה ורכבי אספנות של סטודיו Suit-Case.

///

///

כדי להדק את הקשרים בין אפסייקליש ל-Comme il faut יזמתי ערב תוכן נשי ופרוע בו תושק לראשונה Nana veGaina – הסדנה להמצאת שעשועי מין, בהנחית טלי טנא צ׳צ׳קס. טלי ואני הזמנו לחגיגה הזו גם את סיסטרס, חנות לאביזרי מין נשיים שנמצאת במתחם, ועד שיהיו לי פרטים נוספים אתן יכולות בנתיים לשמור לנו את ערב ה-12 בספטמבר 2017.

אם את רוצה להישאר מעודכנת וטרם נרשמת לבלוג זה, מוזמנת להירשם שם למעלה משמאל, ואם את מהזן שלא אוהב התחייבויות ובכל זאת רוצה להתעדכן בפרטי הסדנה בהמשך אז שילחי לי מייל ל- being@upcyclish.com

///

עם קשר ובלי קשר עבודה אחת שאהבתי השבוע >

Studio Swine, North Pacific Gyre, 2015. Sea plastic, green abalone shell, brass, rope, shackle

TwitterPinterestFacebook

פוסטים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *