כיסאות צומחים אחרי הגשם

הסוגיה המרכזית בחיי שדורשת טיפול כרגע היא העובדה שאני חיה ב-כאן ועכשיו. אני יודעת שרבים מדברים בזכות היתרונות של מצב קיומי זה אך חשוב להבין גם את הצד השני של המטבע והוא חוסר האפשרות לחיות בעתיד (שנאמר מאותגרת בתכנון העתיד הידוע מראש).

כאן אני לא אשאר בשנה הבאה! אני מבטיחה לעצמי כל פעם בעונה הזו של 100 אחוזי לחות. אעביר את הימים החמים הללו במדינה קרה, או לפחות באיזור גלילי הררי ומיוער שמאפשר כמה שעות קרירות במהלך הערב. אך מכוון שבחורף אני לא מסוגלת לדמיין את החום של הקיץ וגם לא את המחירים של החופשות או הצימרים המקומיים אז אני נשארת עם השלט של המזגן בידי ועם חלומות על טבע קריר ויערות עבותים בליבי.

ועכשיו מחשבות קרירות והרריות כאלו הן הקרקע הפוריה ביותר עבור פוסט על הפוטנציאל הטמון בהדפסת תלת ממד של מוצרים שעשויים מ-פטריות!

להדפיס ולגדל! הדפסת תפטיר במדפסת תלת ממדית. בסיום ההדפסה במשך 9 ימים צומחות פטריות מהכיסא

יתרון אקולוגי גדול של מדפסות תלת ממד הוא החיסכון באנרגיה של שינוע (לעיתים חולצה אחת תמימה עשתה את דרכה בחמש מדינות על הגלובוס לפני שנחתה על הקולב בקניון הקרוב לאיזור מגורכן), ויתרון נוסף הוא האפשרות לייצר בדיוק את הכמות הרצויה. היום כבר אפשר לעצב קובץ של מוצר על המחשב ולאסוף את המוצר המוגמר לאחר מספר ימים מלשכת השירות על אופניים. בייצור התעשייתי המסורתי מייצרים מיליוני יחידות מאותו מוצר על מנת להוזיל את המחיר פר יחידה, ופעמים רבות סטוקים שלמים של עודפים נשלחים למטמנה (עניין שמאוד נפוץ בעולם האופנה).

 

עיר המיחזור בומביי שימשה השראה לפרוייקט. אנו שבויים בתוך שרשרת הפסולת של תהליכי ייצור תעשייתיים שעושים שימוש בחומרים מסוכנים, מסתמכים על כוח עבודה זול במדינות מתפתחות ובשינוע טראנס אטלנטי מרובה

בדרך כלל החומר המוזרק למדפסות תלת ממדיות הוא סוגי פלסטיק שונים אך המעצב ההולנדי Eric Klarenbeek, בחר להשתמש בחומרים טבעיים: סוגים שונים של פסולת חקלאית למשל קש ותפטיר (אבקת גוף הפטריה שמשמשת כחומר מקשר). לתוצאה המודפסת יש חיים משל עצמה ובמשך כמה ימים היא גדלה ומתפתחת כתוצאה מהחומר הפטרייתי שנמצא בה.

 

נסיונות ראשונים. צילום: Benjamin Orgis

לטענת Klarenbeek טביעת הרגל הפחמנית בהדפסה שעושה שימוש באורגזניזם חי היא נמוכה יותר (הוא אומר אפילו שלילית) מהדפסת חומרים מרוכבים אחרים כי כמות הארגיה הנדרשת בשלב ההמסה של קש לעומת פלסטיק היא נמוכה יותר. בנוסף, בזמן החיים של המוצר ובזמן ההתכלות שלו בסיום השימוש הוא משחרר תאי חמצן (בדומה לעצים וצמחים שמטהרים את האויר) ולא פולט רעלנים ופחמן דו חמצני כמו רבים ממוצרי הפלסטיק.

כיסאות מהדורה ראשונה

כיסא בגדילה

תקריב. Veiled Lady. מעוצב בצורה אורגנית שמזכירה את הרשת שטובות הפטריות סביבן

ממה עשוי הכיסא? מאבקת פטריות ושאריות של פסולת חקלאית כמו תירס ופשתן

בחורף הבא עת שיתחילו לצמוח הפטריות אחרי הגשם תזכירו לי לשבת עליהן ולהזמין מקום לחופשה באירופה הצפונית או לפחות לדאוג לעצמי להחלפת בתים גלילית.

///

עם קשר ובלי קשר עבודה אחת שאהבתי השבוע >

DANIEL ARSHAM Glacial Rock Erode Leica M3 Camera, 2015

 

TwitterPinterestFacebook

פוסטים נוספים

5 תגובות “כיסאות צומחים אחרי הגשם

  1. זיוה רענן

    קשה לי לדמיין את העולם הזה של הדפסות תלת המימד, וכיסאות בגדילה זה מדע בדיוני בשבילי, אבל מאוד מעניין.

    1. מיכל ויטל מאת

      כן זה לגמרי ספוקי 🙂 פעם היה קשה לדמיין את המסחר האלקטרוני מי חשבה שהיא תקנה שמלה בלי למדוד אותה והיום זה להיט (אצל אחרות) אז העניין הזה של להדפיס רביעית כוסות למטבח בלשכת שרות לא ממש מופרך בעיני. אבל כיסא כזה אין מצב שאני מכניסה לביתי גם לא כפריט אומנות (קצת מרתיע אותי) אבל זה פורץ דרך בתחום החומרים שיהיה אפשר לייצר מהם מוצרים בפרט ואנרגיה בכלל.

  2. אמה

    לפני כשבע שנים הביא לארץ יריב ספקטור רעיון למוצר שמבוסס על גידול פטריות. על ידי דחיסה של חומרים אורגנים יבשים לתוך תבנית, התזת תפטיר וגידול פטריות שנראות כמו עובש שגדל על גבינת קממבר ואז הפסקת הגידול ויבוש העובש. הרעיון לגדל במקום לייצר תחליף אורגני, אשר ניתן להשליכו בתום השימוש לקומפוסטר, של גופיפי הקלקר והספוג שעוטפים את מכשירי החשמל הרגישים שמגיעים באריזות הקרטון.
    איני יודעת איך ואם זה התפתח אך זה באמת היה רעיון פורץ דרך בחשיבה האקולוגית שלו, בעיקר ברעיון של 'גידול' במקום 'ייצור'.

    1. מיכל ויטל מאת

      היי אמה נעים להכיר:-) לא יצא לי להיתקל ביריב ספקטור (עדיין, ותודות לך! הולכת לבדוק) 😉 זה נשמע מאוד כמו חשיבה של ״מעריסה לעריסה״. זכור לי שנתקלתי בעבר בעניין הרב שיש למעצבים ואמנים בפטריות ובמקום שיתפסו אצלנו בעיצוב מוצרים בעתיד אבל לצערי לא מצליחה להיזכר כרגע איפה ומה ראיתי…

  3. ליאת בלזר

    מטורף לגמרי!!
    ואני תוהה לעצמי,אם כיום אני נדהמת מההתפתחויות הטכנולוגיות האלה מה יהיה כשהילדים שלי יהיו בגילי? לאן נגיע?
    ואגב, פטריות, רק בסלט ולא כבסיס לשים עליו את הישבן הגדול שלי 🙂

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *