עץ לב אדום

את הפיילוט לפעילות OffLine, התחלנו בסדנת עץ בה למדנו להכין קרש חיתוך מעוצב בהנחייתו של לב קגלס במתחם המעצבים קיבוץ גלויות.

upcyclish_woodheart_22

יש משהו מאוד מעצים (בהנחה שאת לא עושה את זה ביום יום), בפעולת הניסור של נתח עץ אלון בעזרת מסור חשמלי. אח״כ את מרגישה שאת יכולה לכבוש את העולם או לפחות לחדש את כל קרשי החיתוך שאספת לך עם השנים

זוהי רשימת התובנות שלי מהשתתפות בסדנה  >

  • כל פעם מחדש אני נפעמת כמה סיפוק מגדרי יש בעובדה שאישה עובדת עם מקדחה או מסור.
  • כמו בחיים גם כשחותכים נתח של עץ עם ג׳יקסו (מסור חשמלי), כשרוצים להתקדם לא צריך לדחוף חזק אלא רק להיות ממוקדים קדימה בכיוון המטרה ולהשען לאדמה. כל השאר כבר קורה מעצמו.
  • אחרי סדנה של שעתיים וחצי שמתוכן שעתיים התרכזנו במלאכת השיוף אני מעריכה הרבה יותר מבעבר לוחות עץ עם פינות עגולות.
  • בסדנה (והשבוע גיליתי שזה ממש כמו בחיים) אם רוצים הוכחת הצלחה אז חשוב לתחום את המטרה בכמות ובזמן. למשל בשעה 11:30 צריך לסיים עם השיוף ולעבור לשימון. אמנם לא קיבלתן את הפינות העגולות כמו הרעיון המקורי שהיה לכן בראש, אבל היי! יש בידכן קרש חיתוך שעשיתן בעצמכן.
  • לא משנה איזה רעיון יש לכן בראש, בפינטרסט כבר חשבו על זה לפניכן.
  • חייבים למצוא מילה עברית נחשקת יותר לצמד המילים ״קרש חיתוך״.
upcyclish_lev

מימין: לב עם חולצה ועליה Lev (אריה ברוסית). משמאל: כזה לוח אני הכנתי את הרעיון אימצתי מכאן

upcyclish_wooden-heart_3

אביבית (מ״סיפור כיסוי״) מציירת את הרעיון שלה לקרש חיתוך (שבניגוד למה שכתבתי למעלה אין סיכוי שתמצאו בפינטרסט)

upcyclish_woodheart_23

לפני שניגשים למלאכת החיתוך מוודאים שלוח העץ לא יזוז ממקומו בעזרת קליבות

upcyclish_woodheart_21

מסורית שמסתובבת בעיגול או ככה עושים חור יפה ומעוצב בתוך קרש העץ

upcyclish_wooden-heart_17

שקועות במלאכת השיוף. אחרי השלב של עבודה עם משייפת חשמלית מגיע השלב של עבודה עם ניירות זכוכית באופן ידני עבור מקומות מורכבים יותר כמו זויות חדות וחורים

upcyclish_woodheart_24

יצאו מרוצות מימין לשמאל: שרי, אביבית, חן ולירון

///

Lev Kegles עלה לפני כ-3 שנים ממוסקבה שם, הוא למד פסיכולוגיה, אהב מאוד את המקצוע אבל לא מצא עבודה שתאמה את ציפיותיו מהתחום. לאחר מכן הוא עבד כתקציבאי במשרד פרסום דיגיטלי ואז התעורר בו החשק לעסוק במשהו מוחשי, בחומר שאפשר להרגיש בידיים או כמו שהוא מתאר (באנגלית) ״התעייפתי מלמכור אויר רציתי לעסוק במשהו שאפשר להחזיק ביד״. הרגע שהחליט לעסוק בעץ הגיע במקביל להריון הראשון של אשתו והם קיבלו החלטה להתחיל את פרק החיים המשפחתי והתעסוקתי החדש שלהם בארץ. Lev דרך אגב, זהו שמו הרוסי המקורי שפירושו הוא אריה וכשהבין מה המשמעות העברית של השם החליט להשאירו. הוא עבד מספר פעמים עם שלומי עטור מארטיזעכן ממנו שאב את ההשראה למיחדוש ומאז הוא עושה שימוש חוזר בשאריות העץ לטובת יצירת חלק ממוצריו כמו שולחנות הקפה וצעצועי הילדים.

upcyclish_wooden-heart_12

מיחדוש שאריות עץ ליצירת צעצועי ילדים

upcyclish_wooden-heart_11

גילוף כפיות מעץ, ניתן להשיג באתר

upcyclish_wood-heart_18

מימין מיחדוש שולחן עבודה ישן. משמאל מיחדוש של שאריות עץ ליצירת משטח לשידת כניסה

כשהגיע לארץ הוא התקבל בזרועות פתוחות על ידי אלי דיין ואמה הכהן-שחר בעלות ״הסטודיה״, (מוסד ידוע בקרב קהילת המייקרים במתחם נוגה שנסגר בנתיים וכתבתי עליו כאן וכאן). במקום היה ציוד לעבודה במלאכות יד כמו נגרות וצורפות וניתן היה לשכור את הסדנה לפי שעות. שם הוא רכש מיומנויות עבודה בעץ, מאוהב עץ הפך ל-wood worker ואף העביר במקום סדנאות של הכנת קרשי חיתוך וגילוף כפיות מעץ. משם המשיך לעבוד בסדנה של Bloomfield שלימים התמזגה עם Craft&Bloom (וכבר נפרדו שוב – אנשים זזים מהר בעיר הזו). לפני כחצי שנה הצטרף למתחם המעצבים התוסס בקיבוץ גלויות ומכאן הוא עובד בשני אופנים: נותן מענה להזמנות אישיות לפרטי ריהוט כמו שידות, ספריות ומיטות קומותיים, ומייצר מוצרים למכירה אונליין כמו שולחנות קפה, צעצועי ילדים ואביזרי מטבח. אם עשיתי לכם חשק ואתם רוצים קצת מהעץ או מהלב מוזמנים ליצור עימו קשר:

Lev Kegles, 050-4267740, wooden-heart.com, lev@wooden-heart.com

////

בסיום הסדנה המשכנו לסיור עיצוב בהנחייתי, בו ביקרנו אצל המייקר אמנון ליפקין ״פשוט״, אצל המעצבת Neutra ואצל מעצבת האופנה נעמי מערבי. פרטים על הסיור+ סדנה תוכלו למצוא כאן. ולהרשמה למועדים הבאים של הסיור+סדנה שילחו אלי מייל > being @ upcyclish . com

////

עם קשר ובלי קשר עבודה אחת שאהבתי השבוע >

TwitterPinterestFacebook

6 תגובות “עץ לב אדום

  1. נעמה אורבך

    איזה פוסט נהדר, עושה חשק להכין קרש חיתוך. אהבתי והזדהיתי במיוחד עם המשפט "כמה סיפוק מגדרי יש בעובדה שאישה עובדת עם מקדחה או מסור". לפני כמה חודשים הכנתי מתנה לאחיינתי שלי לכיתה א. מין מעמד עפרונות עשוי קוביות עץ עם חור לכל עיפרון. התוצאה יצאה מתוקה ופינטרסטית – אבל הדבר שהייתי הכי גאה בו זה החורים שקדחתי לבד! הרגשתי מינימום מק'גייוור.

    1. מיכל ויטל מאת

      אז הצלחתי להעביר את האנדורפינימים מהסדנה 🙂 איזה כיף! אצלי השמחה המגדרית כפולה כי גם הייתי ילדה מעופפת והלכתי תמיד 700 פעמים עד שהבאתי את המברג הנכון לאבא שלי 😉

    1. מיכל ויטל מאת

      בכיף שי. מאוד אוהבת את העבודות שלך. מקווה שאארח אותך בעתיד בפורמט גדול יותר 😉

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *