בדרך כלל במהלך הזמן בו מתקיימת תערוכה בגלריה, המוצגים בה נשארים קבועים בנראות ובמיקום שלהם בחלל למשך כל זמן התערוכה. לא כך הוא המקרה של התערוכה TEXTILEMANN under construction forever, אותה מציג מעצב הטקטסיל שי שניידרמן בגלרית פריסקופ.

שי שניידרמן מציג רהיטים וחפצים עטופים בטקסטיל בגלרית פריסקופ. צילומים: אחיקם בן יוסף

עשרות חפצים תפר ועטף שניידרמן לכבוד התערוכה

הגלריה משמשת עבורו סוג של סטודיו פתוח, מעין פקטורי–בית מלאכה קטן בו הוא התמקם כחודש לפני הקמת התערוכה ובמהלכה. במשך זמן זה הוא החל לעבוד על אויבייקטים אותם הוא עוטף-תופר בטקסטיל; רהיטים, סירות, נעליים תיקים ועוד, שעל פי רוב הוזמנו על ידי קהל קבוע שהוא אסף סביבו. הוא עובד על הפרוייקטים בצורה רוחבית כאילו פתוחים מולו עשרות מסכים בו זמנית והוא מדלג ביניהם – בכל פעם הוא מתקדם מעט עם כל אחת מהעבודות. תוך כדי התנועה גם חלל התצוגה משתנה ויחד עם האובייקטים המשתנים נוצרים סדר ומשמעות חדשים בכל פעם שהמבקרים פוקדים את חלל הגלריה.

לקראת הפרוייקט ובכלל אסף שניידרמן עשרות ג׳ינסים ישנים שלא בשימוש ומיחדש אותם

הוא עושה שימוש גם בטיקטות השונות של הדנים הן מוסיפות ״צבע״ ומחזקות את הסיפור של מקור החומר

הוא מפרק ״מפלט״ את הג׳ינסים ועושה שימוש שבכל החלקים עד הקטנים ביותר

החוט המקשר בין כל האובייקטים אותם יצר לתערוכה זו הם בדי הדנים. לצורך התערוכה אסף ומיחדש עשרות אם לא מאות סוגים של ג׳ינסים ישנים.

מלאכתו מורכבת מאיסוף, מיון ומיפוי של כל אותם חומרי טקטסיל אותם הוא אוסף: ג׳ינסים, בדים חוטים ועוד. אחת הפעולות המרכזיות בתהליך היצירה שלו היא הפירוק של הבגדים הקיימים לחתיכות הראשונות ביותר של הבגד. לאחר פעולה זו נגלים אליו עולמות קסומים של מגוון ביטויים טקסטילים שנוצרו מתוך הייצור המקורי של הבגד. למשל ג׳ינסים שנצבעו לאחר שנתפרו יוצרים בפירוקם קונטרסט צבעוני מעניין, ופירוק של ״ג׳ינס הריון״ יוצר בעת הפירוק מעין רישום גלי על הבד בחלק של חגורת הגומי.

את פעולת הפירוק מתארת האוצרת מירב רהט במילה: ״מפלט״. מילה הלקוחה מתחום הבישול, תחום שרבים מהמעצבים המגדירים עצמם מייקרים ואמנים חשים שהוא חופף לעולמם. שניידרמן המעצב המייקר מתענג על מלאכת הפירוק שגולשת אצלו לעיתים לתוך השעות הקטנות של הלילה והוא מתאר אותה כ״סכין חמה על חמאה״.

אין כאן חתימות של שחקני כדור-רגל מפורסמים ועדיין מדובר בכדור-רגל יחיד ומיוחד במינו

פעם שניידרמן גלש על גלים והיום הוא תופר סירות מפרשים. התפתחות של מעצבים לכיוונים חדשים בתוך מלאכות יד מסורתיות מאפיינת את תנועת המעצבים-מייקרים ואת מגמת עיצוב-קראפט עכשווי

מפעיל מגוון מניפולציות על בדי הדנים, כאן הוא משתמש במסורית על מנת לצייר קווים על הבד על ידי חיתוך השתי/הערב

בנוסף לפעולת הפירוק והתפירה מפתח שניידרמן מגוון מניפולציות על הטקסטיל שמעשירות את מגוון חומרי הגלם איתם הוא עובד כמו למשל: שימוש במסורית או התזת סילוני מים הפורמים את השתי (או את הערב) ויוצרים קווים חדשים בבד. בנוסף, מעתיק את הדוגמאות שנוצרו מתהליכים אלו לכדי גרפיקות ממוחשבות המודפסות דיגיטלית על אריגים חדשים.

במהלך שהותו בגלריה הוא יציג שני שיתופי פעולה עם מעצבת האופנה הטריה עדי בנג'ו ועם מעצב האופנה איזק רוזנבאום בשני המקרים שניידרמן תורם את מיומנותו בטיפול בבדי הדנים המשמשים אותם לעיצוב שמלות ובגדי גברים (בהתאמה) .

ה-קרן אמרה את דברה. קרן מור שמבינה דבר או שניים באופנה ובמקוריות, הכירה את שניידרמן בתערוכת הגמר שלו בשנקר (לפני כשנה). כאן בתמונה מערב הפתיחה היא לובשת שמלה בעיצובה של עדי בנג׳ו ושניידרמן (בתמונה משמאל)

סירת מפרשים נוספת שפירק, תפר, רקם וסרג. צילום: סטודיו סגל

מגמת מעצבי-אמני טקסטיל קיימת בכל העולם, כך לפחות משתקף מהניוזלטרים עליהם אני מנוייה ובהם ניתן לקרוא על מעצבות שעושות שימוש בטכניקות של תפירה, סריגה ושימוש בחומרי גלם זמינים לעיטוף ו/או הסתרה כמו למשל Lexy Ho-Tai ו-Magnhild Kennedy aka Damselfrau. במקרה של שניידרמן זהו מקרה מקומי בארצנו התכליתית והשובניסטית ולכן, תופעה כזו של מעצב הטרוסקסואל שנע על קו התפר בין עיצוב לאמנות עם נטיייה לאמנות היא באמת עניין לחגיגה.

שניידרמן, בוגר המחלקה לעיצוב טקסטיל בשנקר, גילה את העולם המופלא של עיצוב ויצירה בשלב מאוחר בחייו. את שנות העשרים הוא בילה באוניברסיטה של הים התיכון, גלש ונהנה מהחיים הטובים ללא ייעוד או מטרה מסויימת. השינוי הגיע לאחר תאונת עבודה שעבר, וזו אילצה אותו להיות בהפסקה פיסית של כחצי שנה. בזמן זה כשהוא עטוף במרחבים הירוקים והמרגיעים של מקום מגוריו, קיבוץ נען נולד הרעיון ללכת ללמוד עיצוב בשנקר.

הוא נכנס למחלקה של עיצוב טקטסיל כשהוא מנסה וחווה כל טכניקה אפשרית ואלו השתלטו על חייו בבית, בשנקר ואפילו באוטובוסים בדרכים – שם, יכולתם ״לתפוס אותו״ תופר, פורם או סורג.

עבודות מזמן הלמודים: מונחים על השולחן – ציורים שאוצרים בתוכם את תשוקתו לטקסטיל אותם הכין לפני הלימודים באמצעות עטים בטכניקת שירבוט שיוצרת מראה טקסטילי של שתי וערב. למעלה – ממסוגרת עבודה שהכין בעקבות הציורים מעין ציטוט טקסטילי שתפר-רקם מעל בד ג׳ינס

בחשבון האינסטגרם שלו  שנקרא textilemann תוכלו לעקוב אחר פעילותו היצרנית, העמלנית שלא לאמר האובססיבית (במקרה שלו מדובר בצד הטוב של הפרעות קשב וריכוז) הכוללת עיטוף של כל החפצים האישיים בחייו: נעליים, תיקים, רהיטים, האופנוע שלו, הקסדה שלו ואם תעמדו לידו יותר משלושים שניות אתם מסתכנים בכך שהוא יתפור ויעטוף גם אתכם בטקסטיל.

עוטף את כל החפצים שעוטפים את חייו: מחברות, תיקים רהיטים ו…

העיטוף בטקסטיל לא פסח גם על האופנוע והקסדה שלו

מוזמנים לבוא להציץ ולהתפעל מהאובייקטים, מעבודת הקראפט, מהעמלנות ובעיקר מאופיו השמח והכובש של שי שניידרמן.

התערוכה מוצגת בחלל גלרית פריסקופ, בן יהודה 176 עד ה- 3.12. שעות פתיחה מיוחדות: ימים א'-ה' 9:00-20:00, ימי ו' 11:00-13:00 שבת 10:00-20:00. אוצרת: מירב רהט.

עם קשר ובלי קשר עבודה אחת שאהבתי השבוע >

Joana Vasconcelos, Moving Hands