אסוציאציה נוסטלגית

השבוע השתתפתי בסיור של מיטל כץ ״בעקבות בעלי המלאכה שנעלמים מן העולם״. במקרה שלה הכמיהה למלאכות היד היא בעלת אסוציאציה נוסטלגית.

upcyclish_craftsman_16

אילן ברבי בפעולה – מגלף ומעצב ישירות בעץ, ללא סקיצות קודמות

בעברה היתה מיטל כץ בעלת מותג אופנה על שמה. היא עיצבה בגדים, ייבאה חומרי גלם עבורה ועבור תעשיית האופנה המקומית, יייצרה את בגדיה בשטחים על מנת להוזיל עלויות והצליחה מאוד מבחינה עסקית. לצערה בשנים האחרונות השינוי שעבר על תעשיית האופנה, האט את עסקיה עד שהגיעה לצומת בו החליטה לפרוש מהתעשייה.

את התחנה הבאה היא מצאה ממש מעבר לכביש, בסטודיו ממולה, אצל אילן ברבי מגלף ומעצב בעץ. שם היא גילתה את נפלאות מלאכת היד ונשבתה בסיפורו האישי. זה היה הטריגר בו החליטה להתחקות אחר בעלי מלאכה מקומיים שהולכים ונעלמים מן העולם. אל מול ההתמודדות שלה עם עלויות ייצור גבוהות בענף האופנה, היא חשה הזדהות אל מול סוגים שונים של בעלי מלאכה שהצורך בהם הלך ופחת מאותה סיבה – אין בהם צורך יותר כי קיים ייצור סיני המוני וזול יותר, כמו למשל לחצנים לסוגיהם.

upcyclish_craftsman_23

מיטל כץ, מעצבת אופנה ויוזמת סיורי מלאכות יד נכחדות

לאחר שנה בה הסתובבה ברחובות דרום תל אביב הגיעה לתמהיל של בעלי מלאכה המכיל אומנים, בעלי מלאכה שהם אחרונים בדורם ודור צעיר שאוצר ומתעד את העבר למען הדורות הבאים. לכולם משותפת האהבה ליצירה ולמלאכת היד העמלנית. הסיפורים האישיים של בעלי המלאכה מתובלים בהרבה נוסטלגיה של שנות החמישים והשישים ואלו, ממיסים את ליבותיהם של המשתתפים שגדלו באותה תקופה.

upcyclish_craftsman_19

אצל אילן ברבי – אחד הלקוחות שלו הגיע אליו לאחר שראה עשרות הדמיות וסקיצות. כשבחר בסופו של דבר באילן אמר לו שזה היה בזכות העובדה שאין סקיצות, שהוא מגלף את העץ על סמך הרעיון שבראשו

upcyclish_craftsman_15

אילן ברבי, חילוני שמגיע ממשפחה דתית. לדבריו כשעלו הוריו לארץ הם ראו בישראל את הארץ ״החופשית״ וכחלק מאותו הלך רוח הניחו חופש בחירה דתי לילדיהם. היום הוא מגלף בעיקר ריהוט עבור בתי כנסת. ארונות קודש, כיסאות וידיות לספרי תורה

upcyclish_craftsman_21

אצל יאיר מור – רסטורציה קלאסית. מגוון דלתות ותריסים. מספר העבודות שעברו בסטודיו לא עלה ולא ירד במהלך השנים. ככה זה, דברים טובים באמת הם נצחיים לא תלויים במגמות התקופה. באופן כללי אם אתם רוצים לעשות ״כניסה״ לבית שלכם אצל יאיר תמצאו אוסף דלתות מרשים ועשיר

upcyclish_craftsman_27

ימין: דלתות ישנות שנצלו מבית טמפלרי מוצאות מקום חדש בתוך ארון מחודש. שמאל: זה לא זהב, זה פוליטורה – קליפות ושאריות של עצים הודים. שיטה מסורתית לבירוק של העץ בה ישנן שכבות של אויר כך שהחום והקור יוצאים בקלות מבלי לפגוע בעץ. בסדנה יש ערבוב של תקופות. לדברי יאיר כשאומרים ענתיקה מתכוונים שהפריט הוא בן 100 שנים לפחות

upcyclish_craftsman_11

האם מטקה היא מוצר נצחי?  האחים דגן, משה בין 88 ופינו בן 86. בשנים האחרונות איבדו את מאור עיניהם ולמרות זאת מגיעים כל בוקר באוטובוס מבת ים ועובדים כרגע על פס ייצור של 500 מטקות

upcyclish_craftsman_12

משפחת דגן, עסק רב דורי: משה ופינו האבות המייסדים עובדים על פס הייצור הקטן של הדבקת שכבות המטקות, הבן והנכד עוסקים בשיווק ובפיתוח מוצרים חדשים – כמו למשל מטקות עשויות מקרבון

upcyclish_craftsman_9

M.A.Y וינטג׳ – בעבר שכן במקום מפעל הכלים מאי שפעל עד סוף שנות השבעים. בשנים האחרונות תיעדה המשפחה את מפעל הלחצנות שייצר את מרבית כלי הבית של שנות החמישים והשישים. המקום מתפקד כמיני מוזיאון של מלאכת הלחצנות, מציג את הכלים המקוריים, אריזות ומכונות. צביעת הכלים נעשתה בזמנו באנודייז – מפעל שכן שם הוטבעו הכלים באמבטיות אנודייז וזכו לצבעים חזקים שהיום לא נחשבים בריאים לייצור

upcyclish_craftsman_8

המקום מהווה חלל תצוגה וסדנה לשיפוץ רהיטים. סגנון השיפוץ של ורד שתיל, בתו של יוסקה מייסד המפעל המקורי, מאוד צבעוני כדי להחיות ולשמח ממש כפי שהיה המפעל

upcyclish_craftsman_4

שני רחובות ממאי וינטג׳ פגשנו את דניצ׳י אחד מהלחצנים הבודדים שנשארו בעיר. הוא מדגים לנו איך עושים סיר. גדול

upcyclish_craftsman_1

מהלך הסיור מתנהל עם הפתעות קטנות שמיטל מכינה לנו, כמו למשל הביקור אצל רוי – R.D.design. הוא מספר שהיה מתקן וספות לכל השכונה, בשלב מסויים הצטברו אצלו אין סוף חלקים נטולי שימוש ולאחר הפצרותיה החוזרות ונשנות של אימו שיפנה אותם מהחצר הוא החל למחדש את החלקים לרהיטים ואלמנטים אמנותיים בחלל. כמו למשל ספסלים, כיסאות וחצאי וספות שתלויות על הקיר כיצירת אמנות

upcyclish_craftsman_3

מיחדוש חלקי וספה ישנים לכיסא

///

בפרטים הקטנים: עלות סיור של 6 שעות (10:00-16:00) באמצע שבוע – 300 ש״ח, הוא כולל מיניבוס פרטי וארוחת צהריים, ועלות סיור ביום שישי הכולל ארוחה קלה – 260 ש"ח. ניתן להזמין את הסיור גם עבור קבוצות פרטיות וחברות. לפרטים: מיטל כץ  054-2424412.

///

במקרה שלי אגב, האסוציאציה לבעלי מלאכה היא סטודיו קאהן, מייקרים שלא מפסיקים לעצב-לייצר ולהפתיע. הסטודיו עוסק במלאכת הקרמיקה, במחקר ובפיתוח של חומרים וצבעים וביריד צבע טרי 8 הממשמש ומגיע (5-9 אפריל) הם יציגו קולקציה חדשה של גופי תאורה ומחיצות אדריכליות. "ויטריוס אפור" שמה.

///

עם קשר ובלי קשר עבודה אחת שאהבתי השבוע >

rinat_goldberger_art

רינת גולדברגר – יציקות קרמיות

TwitterPinterestFacebook

2 תגובות “אסוציאציה נוסטלגית

  1. נויה קומיסר

    איזה פוסט קסום. החזרת אותי לתקופות אחרות..זכרונות של פריטים ובעלי מלאכה הזכורים לי מילדות. רעיון מקסים לסייר בעקבותם. תודה לשיתוף ולמידע היקר מפז.

    1. מיכל ויטל מאת

      תודה נויה 🙂 אז ספרי… מישהו ספציפי שנתכרת בו? אני מכירה סיפורים על בעלי מלאכה שסבתא שלי הכירה אבל הם כבר לא איתנו – נשארו רק הסיפורים…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *