עבודה פנימית

הפוסט הבא פורסם לראשונה במגזין עיצוב חדש שנקרא Greytimes, והנה הגירסה האישית שלו:

את השיחה הראשונה עם האמנית אילנה אביב, ערכתי ביום חול בשעת צהריים מוקדמת, עת שהכנתי ארוחת צהריים טריה לילדים, נעה על הציר שבין הסיר למחשב, ותוהה האם ניתן להגשים חיי משפחה יחד עם הגשמת קריירה על פי מודל ikyagi.

ilana_aviv_workshop_4

אילנה אביב, אמנית ומעצבת פותחת את הסטודיו שלה ומנחה סדנאות פיסול בבטון אקולוגי

אילנה היא קרמקיאית ופסלת היוצרת כבר מעל 40 שנה. תבליטי הקיר שלה מעטרים משרדים ובתים פרטיים בין היתר בקיסריה, סביון ומנהטן, ונמצאים בחללים הציבוריים בבתי מלון כמו הילטון דניאל ועוד. עבודתה שוכנת על קו התפר בין אמנות לעיצוב, יוצרת רגש אצל הצופה ומשמשת כאלמנט עיצובי שמתייחס לחלל. התבליטים עשויים מחומר אותו פיתחה ב-20 שנים האחרונות ולו היא קוראת בטון אקולוגי. לאחרונה החלה בהנחיית סדנאות יצירה פרטיות בהן היא חושפת את סודותיה המקצועיים ואת סיפורה האישי.

ilana_aviv_wall_sculpture_8

עבודה התלויה על קיר בבית פרטי במנהטן

השיחה נפתחת בהסבר על כך שהבטון הוא אקולוגי מכוון שעושה שימוש מזערי בחול וכך שומר על משאבי הטבע של כדור הארץ. את החול היא החליפה בנייר ממוחזר שמכיל צלולוז (חומר מקשר), בסיבי זכוכית וברשתות (שמחזקים את העבודה). בעודה מדברת, חשבתי לעצמי שבטון הוא חומר אפור, מנוכר וש״אינו זורם״, ומעברו השני של הקו נשמעה אישה נחושה אמנם, אך כולה זורמת ומלאה בשמחת חיים.

אחרי כמה משפטים נוספים הגיעה התפנית בעלילה, הרגע בו נשביתי בקסמיה הנעריים. רגע שהחל בחופשת הלדה של בתה כאשר חוותה קושי פיסי בידיה, מגבלה שלא אפשרה לה אפילו להחזיק בקבוק חלב. בנסיונות להיטיב את מצבה היא הגיעה לחוג קרמיקה עליו המליצו לה כאקט פיזיוטרפיסטי לידיים ושם היא התאהבה בחומר! היא החליטה ללכת אחר ליבה, עזבה עבודה ״מסודרת״ כמהנדסת בחברת מחשבים והתמסרה למלאכת הקרמיקה.

ilana_aviv_wall_sculpture_6

ארץ החוילה, תבליט קיר מבטון אקולוגי, אילנה אביב

ilana_aviv_wall_sculpture_5

תבליט קיר בלובי צוקי השמורה

ilana_aviv_wall_sculpture_3

חוויה מדברית בכניסה לבית פרטי

אותו קול פנימי, עצמאות ונחישות הם אלו שבמהלך שנות היצירה שלה, הובילו אותה ליצירת המתכון של החומר איתו היא עובדת. בהתחלה היה זה דימוי של דפיפים דקיקים (דימוי המאפיין את גוף עבודותיה העוסק בגלוי ובנסתר), שהכריח אותה למצוא פתרון לחיזוק החומר. בשלב מאוחר יותר כשעברה לעבודה בפורמטים גדולים היא הבינה שיש להוריד את החול מתרכובת הבטון, על מנת להקל משמעותית על משקלה הסופי של העבודה, וליצור ללא תלות בחסדיהם של ידיים גבריות (להם נזקקה על מנת לנייד את עבודות הבטון המקורי-הכבד ממקום למקום).

ilana_aviv_wall_sculpture_2

תבליט קיר במבואה לאולם האירועים במלון הילטון. שפה אישית העוסקת בגלוי ובנסתר. דפיפים דקיקים, קלים אך חזקים

כשהגעתי לסדנה, קיבלו את פני תמהיל של מעצבות פנים, נשות הייטק שעוסקות במלאכת יד בשעות הפנאי ומורות לאמנות, כולן רצו להעשיר את עצמן וללמוד טכניקה חדשה של תבליט. אחרי הכרות קצרה, אילנה הסבירה שנעבוד עם גבס ולא עם הבטון כי הוא מתייבש מהר יותר וכך נוכל לקחת את העבודה הביתה בסף המפגש (היא בעצמה עושה שימוש בגבס כסקיצות להכנת עבודותיה). בשלב הראשון שיחקנו עם ערימת חול, ממפים ו״מציירים״ עליה – היא תשמש אותנו כתבנית לתבליט.

ilana_aviv_workshop_7

לאחר שמרטיבים מעט את החול מתחילים לצור בו, כל אובייקט שעולה על רוחכם יכול לשמש כ״מכחול הצייר״

ilana_aviv_workshop_10

מקבץ רנדומלי של חפצים איתם אפשר לצור על תבנית החול

אילנה מבקשת מאיתנו לקחת את השלב הזה לעבודה פנימית, התכנסות וכוונה להפטר ממה שעוצר ומעכב אותנו ולפנות מקום לחדש ולמסעיר. מעין תשליך נשי. זה היה השבוע בו החלטתי לתרגל איטיות, וכנראה שהתשליך עבד כי כשהרמתי את מבטי ראיתי שהבנות כבר מזמן עברו לשלב הבא, שהוא ערבוב תמיסת הגבס. בשלב זה צריך למצוא את שביל הזהב בין תערובת דלילה לקשה והכי חשוב לעבוד מאוד מהר (הגבס מתייבש במהירות). בשלב זה מכינים מספר שכבות של גבס ורשת (לחיזוק התבליט). בעוד אנו שקועות במלאכה עצמה, אילנה מדלגת ונותנת יד היכן שצריך, מזכירה את הדגשים מההדגמה שלה, ובין לבין ממשיכה לחלוק עימנו פיסות מידע מחייה כמו למשל שאת השכלתה בקרמיקה היא רכשה בצורה אוטודידטקית מקורסים, סדנאות ספרים ומגזינים מכל העולם.

ilana_aviv_workshop_3

מתרגלת איטיות על מצע החול – התבנית

ilana_aviv_workshop_11

על תבנית החול יוצקים שכבות של גבס ורשת שיחזקו את מבנה העבודה

בזמן שהעבודה התייבשה התבוננתי שוב מסביב לסטודיו שלה, היושב בתוך משק רחב ידיים בפרדס חנה. הסטודיו עטוף בעבודותיה, תבליטי קיר השואבים השראתם מהסלעים והנקיקים של המדבר, מעבירים תחושה מדיטטיבית ועוצמה נשית. היא נזכרת: ״הנופים עוצרי נשימה של המדבר הם כמו הסלון של אלוהים – לא מכוסה בשום דבר. (הסלעים) עוברים תהליכים גיאולוגיים וככל שהתהליכים מתגברים הסלעים מרגשים״.

ilana_aviv_workshop_1

משתתפת בסדנה בפעולה – מסירים את החול הנותר תוך שמשאירים נגיעה של חול כדי לשמור על ״מראה מדברי״ של התבליט

לאחר ייבוש העבודה הופכים אותה ומנקים בעדינות את החול, במידה כזו שמשאירה נגיעה קלה של החול. אז מתגלה הקסם ברוב הדרו. תבליט קיר שנראה כמעט כמו מאובן אריכואלוגי קדום ומאוד אישי. העבודה דרשה סוג של מיומנות מסוימת, ובדיעבד הסתבר שהיו מקומות שהשארתי ללא רשת ועשיתי שימוש בגבס דליל מדי – אלו יצרו נקודת חולשה בעבודה שהסתיימה בשבר. בנסיונות חוזרים לאחות את השבר וליצור עבודה מושלמת, השלמתי עם הידיעה שה״מושלם״ הוא סוג של הדרך ולעולם לא היעד. נדדנו היצירה ואני מספר ימים בחדרי הבית עד שהיא הגיעה למקומה – לפינה הכי ״שלי״ בבית. פינת היוגה. שם, מול המזרון, אני מתבוננת בה ומודה להן: ליצירה, לתובנה, לאילנה ולי.

michal_vital_ilana_aviv_workshop

התבליט ה״מושלם״ שעשיתי מול פינת היוגה

החל מחודש דצמבר על מנת להעמיק בחומר, אילנה עורכת מיני קורס של 4 מפגשים, בהם ניתן להתנסות בהכנת מספר עבודות. לחוויה אישית משלכם ולפרטים נוספים מוזמנים לדף הפייסבוק שלה – עיצוב קירות מבטון אקולוגי או להתקשר אליה לניד > 052-4743374

///

עם קשר ובלי קשר עבודה אחת שאהבתי השבוע >

TwitterPinterestFacebook

פוסטים נוספים

2 תגובות “עבודה פנימית

  1. נויה קומיסר

    מיכל פוסט מקסים. המלצה נהדרת להיכרות עם אשת מקצוע מיוחדת. חידשת לי בפוסט מלא בכול טוב. תודה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *