משהו ישן > ארבעה עמודים מעץ אגוז שהיו שייכים פעם, למיטה מהמחצית השניה של המאה ה–19. סטודיו Hillsideout, נתנו טוויסט ומיחדשו אותם לשולחן על ידי תוספת של זכוכית.
משהו חדש > שיתוף פעולה מבית The new craftsmen, בין אמן ניפוח הזכוכית Michael Ruh והאמנית Aimee Betts. גופי תאורה המשלבים אהילי זכוכית מנופחים ידנית, עם סריגה וליפוף של חוטים צבעוניים, סביב כבל החשמל.
The Harbour Light Chandelier from The New Craftsmen on Vimeo.
משהו טבעי > זולה טובלת בירוק שמצאתי אצל גבי – From moon to moon , אמא לאלכס, אחות חדר מיון, ומלקטת של כל האקלקטי והבוהמייני בענייני עיצוב פנים ברשת. מצאתי אצלה גם מטבח טובל בירוק, וספה טובעת בירוק.
משהו איטי > הקרשים בעלי הידית העגולה, שייכים ל-Hampson Woods. מאחורי המותג עומד הצמד Jonty Hampson, נגר אומן ו-Sascha Gravenstein, מעצב ואמן. הם עשויים בעבודת יד לרוב מעץ שנקרא London Plane. זהו עץ שלא נראה הרבה כי לא מגדלים אותו לשימוש מסחרי אלא משתמשים בו רק אם עץ סיים חייו או שהיה צריך להסירו. המפסון מספר שהוא אוהב לעבוד עם עצים נוספים כמו: בוקיצה, מילה, אלון ושיקמה. לאחרונה הוא יוצר עם מילה, שהוא עץ רך ונימוח לעבודה אבל עדיין חזק. גם עץ השיקמה אהוב עליו בעיקר בזכות הגימור המבריק שלו.
איך יודעים שזוג מייקרים עושים דברים יפים מאהבה? הם נותנים טיפים להארכת חיי קרש החיתוך שלהם > כאן.
///
גם סלט, או שעושים באהבה או שלא עושים בכלל. חיתוך ירקות הוא אחד המקומות הרוחניים ביותר שקיימים בחיי. בכל זאת אני לא גרה על ההימלאיה ומדיטציה זה חלום רחוק. אי-שם בין העגבניה לצנונית אני אומרת לעצמי: מיכל את נמצאת ב -כאן ועכשיו – תעשי את זה לאט ותהני מזה!
///
עם קשר ובלי קשר עבודה אחת שאהבתי השבוע >

טל טנא צ'צקס, אקריליק וצבע שמן על עץ
מיכל, אני מאד אוהבת את הקונספט החדש של ארבעת המינים. בכל פעם אני חושבת לעצמי מה הכי אהבתי מבין הארבעה. הפעם הזולה הירוקה מצאה חן בעיני.
נחמד הקטע שאת בוחרת כל פעם מה הכי אהבת – גיימיפיקציה בבלוג! 🙂 וכן הזולה הזו מושלמת!
הפוסטים שלך מגלים לי עולם מרהיב ונהדר, אהבתי את ההשראה של החו״ל והקריצה של הסלט. עולם ומלואו. תודה
יונית לגלות -לך- עולם ומלואו זו באמת מחמאה עבורי 🙂 עדיין שוברת את הראש על הכותרת ….
טוב בתור חובבת זולות מושבעת נשארתי פעורת פה עם בית העץ הזה. וואווו אין מילים!!!
עינת זה מאוד מחמיא לי, כי את בעיני אלופת הזולות אחרי המיטה שאספת מהרחוב והפכת לארמון… אני עדיין תחת הרושם שלה… רק צריכה מרפסת קודם 🙂