אספתי ארבעה דברים לשנה החדשה:
משהו ישן > הספריה של Egon Riss, עכשיו במהדורה חדשה ב-isokon plus.
אגון ריס היה ארכיטקט אוסטרי ממוצא יהודי, שהתחנך ועבד בוינה. הספריה הקטנה או בשמה Penguin Donkey Bookcase , עוצבה על ידו בסוף שנות ה-30 של המאה הקודמת, וההצלחה המיועדת של הפריט (כמו גם הקרירה שלו), נקטעה באיבה בעקבות מלחמת העולם השניה (יוצרו רק 100 יחידות שנחטפו מיד). הרהיט יוצר על ידי Isokon יצרנית רהיטים בריטית, שהיתה פורצת מחשבה בזמנה, והתמחתה בכיפוף של עץ לבוד (סנדוויץ'). בגלגולה הנוכחי נוהגת בין היתר, להוציא מהדורות חדשות של פריטים איקונים נוספים, כמו שזלונג של Marcel Breuer.
משהו חדש > חלונות סולארים של Marjan Van Aubel. גירסה עדכנית של חלונות הויטראג'. קולקטורים חשמליים נמצאים בתוך הצבע של הזכוכית, הם אוספים את אור השמש ומתרגמים אותו לחשמל. אפשר לחבר לחלונות סוגים שונים של מכשירים חשמליים (כמו שרואים בתמונה שאותה צילמה Amy Gwatkin). לקריאת המשך על השולחן הזורם שלה, מוזמנים לכאן.
משהו טבעי > הכיסא של Gavin Munro – מעצב רהיטים בריטי. הוא מגדל עצים ישירות לתבנית של רהיטים. (כיסאות, מראות שולחנות וגופי תאורה). לכל רהיט כזה מעוצבת תבנית מפלסטיק ממוחזר, ונשתלים סביבו מספר שתילים. לאחר טיפול וגינון, חותכים אותם מיבשים ומשייפים קלות, עד לקבלת התוצר הסופי. בדיוק הרחבתי על כך ב-Xnet.
משהו איטי > כולה מתנתקת זהו שם של טיפול חדש בכולה, שכולל מסיכה לעיניים ואזניות על מנת להתנתק מהסביבה, וזה גם הנוהל החדש של הספא – הטלפונים נשארים בחוץ! כנראה שלכל אחת שחוותה את הנוהל היה את הריפלקס, למשש את הכיס כדי להוציא את הניד ולעשות כמה לחיצות. זה עובר.
התמונה לקוחה מדף הפייסבוק של כולה, כי כאמור, לקחו לי את הטלפון ולא יכולתי לצלם. אבל התנחמתי בעובדה שהניחו אותו בכספת, בתוך תיק בד בגודל חמוד, שמזכיר גירסה קטנה של פרוכת.
כל העניין הזה הזכיר לי משפט שקראתי בבלוג שאני מאוד אוהבת – Slow "לפעמים, כשממש משעמם כבר בפייסבוק, אני מורידה את העיניים מהמסך, לוקחת את האייפון ביד, ונכנסת לפייסבוק!" (נועה א.)
///
עוד בענייני פייסבוק, מזל טוב! פתחתי קבוצה חדשה: בעלי מלאכה ומעצבים – שיפוץ ובנית רהיטים. וזאת על מנת לחבר בין קהל שוחר עיצוב אישי וייחודי ובין שלל יוצרים אשר עוסקים במלאכת העיצוב, שיפוץ ובנית רהיטים. אתם מוזמנים להצטרף ולשתף!
בנוסף אני מתכננת גיחת אופליין – אקיים הרצאה על עיצוב בר קיימא – או איך שאני קוראת לה : "מי הזיז את הספה שלי"? זה קורה ביום חמישי מיד לאחר סוכות – 08/10 19:00 – במחסן של Seconds, בקיבוץ עינת. המפגש הוא חלק מיוזמה רחבה יותר של המותג, הכוללת מכירת אחרי החגים, של פרטי עיצוב ישראלי לבית. אשמח לראותכם.
///
עם קשר ובלי קשר עבודה אחת שאהבתי השבוע >

חוטי תיל ופקקי פלסטיק שנאספו מהרצפה באהבה, הפכו לפיסת אמנות מרגשת. קובי סיבוני מציג – "מעמקים" תערוכה בגלרית הקצה בנהריה. נעילה 24.10.15
מיכל,
מאד אהבתי את הקונספט הזה. נקי, תמציתי, מרענן ומחדש…אגב, זה רעיון מדליק ל'בלוג הופ'.
מארבעתם אני הכי מתחברת לספרייה של אגון ריס.
הכי מתאים לך אגון ריס – הדגם המקורי שלו 🙂
למדי אותי – מה זה בלוג הופ?
מיכל הבלוג שלך פשוט מרענן. גם בנראות שלו וכמובן ובעיקר בתוכן שלו. אוהבת אותו מאודדד מרגע לרגע!
פוסט מצויין, אני נחשפת דרכך תמיד לכל כך הרבה דברים מעניינים וחדשים בתחום הזה ובעיקר מקוריים. תענוג צרוף. הספרייה של אגון ריס….למות.
והמשפט על הפייסבוק והאייפון….טוב ברור שהוא אומץ באותו הרגע. ע נ ק.
אשתדל מאוד לבוא להרצאה שלך! מסקרן !
מיכל, פוסט צעיר כל כך, מלאה חיים, כיפי לקריאה ולהתבוננות בתמונות.
אהבתי את הספריה וחלונות הסולריים, גם הכסא של גווין מונרו כי עץ תמיד מדבר אלי.
תתחדשי על הקבוצה,אפשר להצטרף? וסחתיין על ההרצאה.
תודה מתי 🙂 בוודאי שאת יכולה להצטרף: ליחצי על הקישור של שם הקבוצה בפוסט ושם יש כפתור הצטרף/join לחצי עליו ?
כתוב מקסים כך שגם מישהו שלא מהתחום יכול להנות ולהבין. כל כך אסתטי. עושה נעים בעין.
תודה לאה 🙂
מרתק ומקסים, חבל שלא ידעתי קודם על ההרצאה, אתעדכן כשתהיינה לך עוד
נראה לי שיהיו עוד הרצאות – כמובן שאעדכן 🙂
פינגבאק: משהו ישן, משהו חדש, משהו טבעי, משהו איטי