לפני שנתיים התחלתי לעשות שני דברים חדשים שלא עשיתי עד אז: לכתוב בלוג אישי, ולאסוף רהיטים ישנים מהרחוב. זמן קצר מאוחר יותר הצטרפתי לתכנית מנהיגות של ויצו ישראל, שם הגיתי לראשונה את קראפטרס. מי שמכיר אותי יודע שהמרחק היה רב ביני לבין כל אלה, תל אביבית שכמותי אוחזת בסטודיו למיתוג ועיצוב, עסוקה רוב היום בטלפונים ותיאומים בין לקוחות וספקים. אך, הגיע הגיל והגיעה מחאה חברתית שהתרחשה רמזור וחצי מהסטודיו שלנו ואלה, גרמו לי להפסיק לקטר על החיים ולהתחיל לעשות משהו בעניין.

כיסאות שאפשר למצוא בסימטאות שכונת פלורנטין

 

כיסא עזוב שאפשר למצוא ברחובות תל אביב

בהתחלה התרכזתי בצמצום הרשימות שלי עד לרמה של סעיף אחד ביום, קיפול כביסה. ואז היא הגיעה. אמא שלי, שאחד מתפקידיה הנוספים הוא יו"ר ויצו ישראל, אוחזת מודעה בידיה וחייבת להתייעץ איתי לגבי העיצוב שלה. בעודי מתלבטת בין הרקע הסגול לאפור ובין הפונט הזה להוא, ובאופן מאוד לא רגיל למעצבים גרפיים טיפוסים, שמתי לב שאני מביעה התעניינות של ממש בתוכן הכתוב במודעה. היה כתוב שם על שינוי סדר חברתי, על שילוב בין קריירה למשפחה, על קידום ברשתות חברתיות ועוד. כל הטוב הזה היה בחסות שגרירות ארה"ב שכידוע לכן, מעודדת נשים להיות שם למעלה בטופ. בקיצור ויצו – לא מה שחשבתן! מכאן לשם מצאתי עצמי יושבת עם עוד 30 נשים צעירות וקרייריסטיות, ובשלב שצריך היה להציע רעיונות למיזמים חברתיים העליתי פוסט על מיזם אהוב עלי במיוחד שהכרתי דרך הרשת. Out of the dark. פרוייקט אנגלי של רהיטים עתיקים, צבועים בצורה טרנדית ופופית, מאחוריהם עומד סיפור הצלתם של רהיטים ישנים מהרחוב, ומאחוריהם עומד סיפורם של ג'יי וג'ייד הבעלים, שבצעירותם היו נערי שכונות והחליטו לעזור לנערים כמותם לצאת ממעגל הרחוב, תוך הכשרתם להיות משפצי רהיטים. הרעיון סחף מחצית מהקבוצה שלי. באופן טבעי, רובן נשרו אבל על מיכל ארקוסין, שותפתי המסתורית לא ויתרתי. היא שגילתה לי את המשפט המופלא: עדיף חברות אמת שנבנית על שותפות עסקית, מאשר שותפות עסקית אשר נבנית על חברות אמת.

High Wycombe כורסא שאפשר למצוא ברחובות – Out of the dark

 

האחות הגדולה מאנגליה Out of the dark. מודל להשראה והערצה

מאז, הרעיון עבר מספר גלגולים, תמיד מתקבל בברכה בכל מקום. תוך כדי התהליך, גילינו שיש בעלי מקצוע העוסקים במלאכות יד שנעלמות מן העולם (רסטורציה, חרטות, לחצנות, רתכות וכו'), שמנו לב שאותם בעלי מלאכה מתחברים לרעיון הערכי והחברתי של  קראפטרס, ומעוניינים באופן אישי לקחת חלק בחניכה של צעירים ובני נוער במצבי סיכון. הבנו שאנחנו רוצות לעשות זאת עם נוער אשר נמצא במצב של שוטטות. נוער ללא מסגרות. כמו כן, מצאנו שאין טעם כרגע להקים סדנה לשיפוץ רהיטים כי יש הרבה כאלו ואין בכך צורך ממשי. כשבידינו תובנות אלו, שמנו פעמינו למשרדי עלם ברמת גן, מחזיקות אצבעות שהן יהיו בעניין. לשמחתינו מצאנו שם צוות מופלא שתומך ומחובר לרעיון.

מימין, שוצי, רתך וותיק בסדנא של וילי. משמאל, קרן ושלי מעמותת "עלם" – השותפה החברתית של פרוייקט "קראפטרס"

 

ביום רביעי שעבר, בתחילתה של השנה העברית תשע"ה, עת סיימנו את "החממה ליזמות חברתית" – תכנית המשך של ויצו בשיתוף מינגה – הזירה לעסקים חברתיים, השקנו את פרוייקט קראפטרס בערב חגיגי. בסיומו, התבשרנו כי מתוך שמונה מיזמים חברתיים נוספים שהציגו בערב זה, זכינו במקום הראשון ובפרס. את הפרס העניק ד"ר יובל דרור – מומחה לתהליכי שינוי עסקיים וחברתיים, בשם פאנל השופטים, וציין שההחלטה התקבלה על שום הרלונטיות והחשיבות שהם רואים, בהשבה לחיים של מלאכות היד הנכחדות.

אחד מעשרת הגליונות שציירתי אחד אחד, לכבוד ערב השקת המיזמים

 

בכל מקרה כוונתי היתה לסקור בבלוג זה מלאכות אלו, ועכשיו זה מושלם שיש לכך גם תכלית חברתית וגיבוי אקדמי. אז השארו מכוונים, הולכת להיות שנה מופלאה, שכולה מלאכות ידיים.שנה טובה, מיכל